הסיפור של הסמרתון

2015 - איך הכל התחיל ולמה סמרתון? איש חזון בשם ירון דרעי, תושב קיבוץ סמר ורוכב אופני הרים נלהב, הרגיש שלחבל הערבה הדרומית פוטנציאל גלום להפוך לגן עדן בינלאומי לאופני הרים. הוא הציג מצגת באסיפת הקיבוץ וקיבל תקציב לפתיחת מלון אופניים ייעודי בפאתי סמר, קיבוץ הממוקם כ-50 ק״מ צפונית לאילת. לאחר שהמלון, מדריכיו והאירוח המדברי המפואר שהציע ביססו עצמם היטב בקרב קהילת רוכבי האופניים הישראלית והעולמית, ירון עבר לשלב הבא: פיתוח תשתיות אופניים בחבל הערבה הדרומית (קרי, בניית רשת סינגלים מפוארת שתגרום לכל תייר אופניים בעולם לרצות להגיע לכאן). ירון והקיבוץ פתחו חברת תכנון ובניית שבילי אופניים שנחשבת כיום למובילה בתחומה בעולם בתחום הבנייה באזורים צחיחים ומעוטי משקעים. השלב הבא לקוח מחז״ל: צדק צריך להיראות, לא רק להיעשות. ובהשאלה לעולמנו: עכשיו כשכל הטוב הזה קיים בערבה, יש לחשוף ולהציג אותו בפול פאוור לכל הרוכבים בארץ ובעולם.
כיצד?
דרך אירוע אופניים רב-יומי, מקצועי, תחרותי אך חווייתי. ירון פנה לחברו, איש האופניים נמרוד (נימי) כהן, מנכ״ל חברת ״עז הרים הדרכות והפקות״ שיזמה וארגנה אירועי אופניים רבים וגדולים משנת 2003, והשניים - להלן הגמל והעז - יזמו יחדיו את ה״סמרתון״, הלחם בין "סמר" לבין "מרתון", מרתון אופני הרים מדברי מבוסס סינגלים בערבה הדרומית.
המהדורה הראשונה התארחה במטע הזיתים של הקיבוץ, ומעבר לתקציב הנעה מכובד שהקיבוץ תרם מכיסו, כל כוח האדם באירוע היה מקרב חברי ומתנדבי הקיבוץ. באירוע הראשוני לקחו חלק כ-100 רוכבים והוא נמשך שני ימי רכיבה. ״רק שניים?!״ שאלה יפה, אבל אילו שניים… בדיעבד הגזמנו והסטייג׳ הראשון היה הארוך והקשה ביותר שנערך בתחרות אופני הרים בארץ. ב-27.2.2015 זינקו כמאה גיבורים למסלול של 126 ק״מ מדבריים, קשים ואתגריים, עם 1,900 מטרים טיפוס! מאז אנחנו עסוקים במציאת קו הזהב בין ״אתגרי״ ל״מטורף״.

2016 - גדלים ומתמקצעים. המהדורה השנייה התקיימה גם היא בקיבוץ סמר המארח, אך עם כ-200 משתתפים. הקיבוץ ומטע הזיתים כבר הגיעו לקצה יכולת ההכלה שלהם, והתחלנו לחפש אכסניה גדולה ומוסדרת יותר לשנים הבאות. בשנה זו האירוע הפך מיזמות רומנטית להפקה מקצועית עם צוותי צילום רציניים, פתרונות מקצועיים לחילוץ והגשת סיוע רפואי על שטח גדול - שבחלקו חסר קליטה סלולרית - גמישות ותגובה בזמן אמת למזג האוויר המשתנה בקיצוניות משטפונות לחמסינים, קייטרינג פרטי, מקלחות שדה מהמושקעות שנראו באירוע אאוטדור בארץ, הופעת מוזיקה חיה ועוד. האירוע גדל לשלושה סטייג׳ים והשקנו בו את הפרולוג הראשון בארץ בתחרויות שטח, שקבע את המיקום הקריטי בזינוק של כל זוג בהמשך המירוץ. הסטייג׳ הארוך של האירוע, ה-Queen Stage, צומצם ל-105 ק״מ מדבריים ״בלבד״. במהדורה זו השקנו את ה״מיני סמרתון״, שהתבסס על מסלולים קצרים יותר בכל יום רכיבה, ופנה לקהל פחות מקצועני ויותר חובב חוויה מדברית ואת ״הבירה שאחרי״… Ride Hard, Live harder...

2017 - צעד קדימה, שניים אחורה, סקובי דו… - שיכורים מגלי הצלחת אירוע 2016, יזמי האירוע ניסו לעלות שלב ולהגדילו לארבעה סטייג׳ים. אך לדאבונם הקהל הישראלי הצביע נגד! הרשת געשה, ״...זה ארוך מדי… קשה לי לקחת חופש כזה ארוך מהעבודה והמשפחה… למה לא חמשוש כמו בשנה שעברה…״ וכולי. ההרשמה ל-4 ימים לא זזה והמארגנים קיפלו את הזנב וחזרו לפורמט 3 סטייג׳ים. מעבר לכך, בהחלטה ניהולית של יעילות כלכלית וצמצום ״מוצרי מדף״ הוחלט להפסיק עם ה״מיני סמרתון״ עם מסלוליו המקוצרים שנערכו במקביל (כל אחד מהם דרש הקמת זינוק נפרד במדבר, הקפצות אוטובוסים ואופניים ועוד, מעמסה הפקתית וכלכלית רצינית), ולהציע בכל יום מסלול באורך אחד שמחד יהיה אפשרי לקהל פחות מיומן, ומאידך יאתגר מספיק את הקהל המיומן. אורכי הסטייג׳ים המלאים התייצבו מאז על 70-90 ק״מ מדבריים קשוחים. את מהדורתו השלישית של האירוע חוו 280 משתתפים, ולראשונה כפר הרוכבים עבר לחניון אגם תמנע המופלא, שהציע נוף ייחודי, אגם בלב מדבר, מספר אופציות לינה, חדר אוכל גדול ומקורה, מקלחות ושירותי קבע ועוד.

2018 - הסמרתון נבחר כאירוע דגל לקידום הגעת ה-Giro d'Italia ארצה - במאי 2018 זינק בארץ מירוץ האופניים השני בגודלו ובחשיבותו בעולם, הג׳ירו ד׳איטליה, לשלושה סטייג׳ים היסטוריים שלא יישכחו לעד. הסמרתון שנערך בערבה הדרומית, שם עבר הג׳ירו ביומו השלישי שהסתיים באילת, נבחר להיות אחד מאירועי האופניים שחיממו מנועים לקהל הישראלי לקראת הגעת הג׳ירו. לצד חסות Powered By Selle Italia, שקיבלנו מאחד מנותני החסות של הג׳ירו, חולצות הרכיבה וחולצות הטי של המשתתפים באירוע עוצבו במיוחד עם פס וורוד באמצע (בצורת סינגלטרק, עיצוב של דביר אלמוג), חולצות המובילים הכלליים (גברים) היו ורודות א-לה Maglia Rosa (חולצת המוביל בדירוג הכללי הורודה של הג׳ירו) ועוד.
ב-2018, לטובת שיפור מימון וניהול האירוע ושימורו לעתיד, המועצה האזורית חבל אילות, נכנסה כשותפה רבת זכויות לסמרתון ביחד עם קיבוץ סמר ו״עז הרים הדרכות והפקות״, דרך הזרוע הביצועית שלה, החכ״ל (החברה הכלכלית לפיתוח התיירות בחבל אילות בע״מ בשמה המלא).
בשנה זו חווינו שטפונות רציניים במהלך האירוע, גם בכפר הרוכבים בתמנע וגם במסלולים עצמם שחלקם נשטפו בבוקר האירוע (באותו אזור ובאותו תאריך בו חווינו חמסין של מעל 40 מעלות 3 שנים קודם לכן…). גמישות ויכולת אלתור גבוהה, הן מצד המשתתפים והן מצד צוות הסמרתון עזרו לצלוח את האתגר בהצלחה מלאה. הפתגם adapt or die מעולם לא היה רלוונטי יותר עבור האירוע, והמדבר שוב הראה לכולם - מארגנים ולקוחות כאחד - מי באמת קובע. במילים אחרות: האדם מתכנן תוכניות והמדבר צוחק.

 

2019 - עולים כיתה והופכים למרתון ה-UCI הרב יומי השני בארץ - איגוד האופניים בישראל ומדינת ישראל רוצים לארח כמה שיותר תחרויות בינלאומיות - בהרים, בכביש, חד יומיות או רב יומיות. לאחר מספר פגישות עם קברניטי איגוד האופניים החלטנו להיכנס לקלנדר היו.סי.איי, איגוד האופניים הבינלאומי, ולעשות את מה שצריך מבחינת תקנים על מנת לעמוד בדרישות הגוף הבינלאומי. פרט לכך שהאירוע יקסום יותר למתחרים בינלאומיים שמסתובבים בעולם על מנת להביא ניקוד ודירוג בינלאומי חשוב, ומעבר לכך שהניקוד בסמרתון יעזור למתחרים מישראל ומהעולם להגיע לאולימפיאדת טוקיו, חבירה ל-UCI עוזרת להרים את הרמה המקצועית של האירוע. רצה הגורל ובמהלך 2018 הודיע האיגוד הבינלאומי שהחל מ-2019 מרתון רב יומי (הזוכה לניקוד בינלאומי גבוה יותר מאשר אירוע חד-יומי) חייב להיות בן 4 ימי רכיבה לפחות. כך הפך הסמרתון לאירוע אופני ההרים הראשון בארץ שנמשך 4 ימים מלאים, ועל מנת לפתוח את השורות גם לרוכבים שאינם מקצועיים או לכאלו שאינם יכולים או רוצים להיעדר מהחיים ליותר מסופ"ש ארוךֿ, פתחנו לצד המסלול המלא UCI של 4 סטייג׳ים גם את הסמרתון הדו-יומי (סמרתון לייט) בו רוכבים ״רק״ את הסטייג׳ים המלאים של שישי ושבת. עוד תוספות שחיכו להן לא מעט שהשקנו ב-2019 היו השתתפות חד יומית בסטייג׳ מלא לשומרי מסורת (בחמישי ולא בשבת), ופסטיבל אופניים עממי בפארק תמנע בשבת, בו יכלו חובבנים מדרום הארץ להגיע לתמנע עם או בלי אופניים, וליהנות משלל פעילויות סביב רכיבה בחניון האגם ובמסלולי המשפחות בתמנע, וליהנות במתחם הסיום של האירוע.

 

2020 - צו השעה - צמצום וזיקוק - את סמרתון 2020 התחלנו עם תקציב מצומצם משמעותית. האירוע שנושק ל-400 משתתפים בכל הקטגוריות, אינו נחשב המוני, וככזה פחות קוסם לנותני חסות גדולים שמחפשים את האלפים ועשרות האלפים באירוע, דוגמת סובב תל אביב או מרתון ירושלים. מנגד, כאירוע סופר מקצועי המתפרס על תא שטח עצום, בו יש לעמוד בתקנים של צוותים רפואיים, זמינות חילוצים מהשטח, חציות כבישים, לינה במספר מוקדים וכולי, עלויות האירוע גבוהות מאוד. הדיסוננס הזה מפיל המון אחריות ומימון על גורמים ממשלתיים דוגמת המועצה, החכ״ל, משרד הספורט, משרד התיירות וכולי. בשנים בהן תקציבים אלו עוברים צמצום והידוק, עתיד אירוע גדול ויקר כמו הסמרתון עלול להיות מוטל בספק אם האירוע לא ימצא מקורות מימון אחרים, בשאיפה מהתחום המסחרי.
כיוון שלא הצלחנו לגייס חסות מסחרית משמעותית שתעזור במימון האירוע המלא, החלטנו להתמקד בסמרתון לייט הדו יומי, במקום לבטל או לדחות את האירוע. לכן מירב מאמצי השיווק וההפקה הושקעו בדו-יומי, ואופציית 4 ימים מצומצמת נפתחה עבור רוכבים מקצוענים בלבד, שנזקקו לניקוד עבור חלום טוקיו 2020 שלהם.
ההחלטה התבררה כטובה בדיעבד, עם שבירת מספר שיאים: לראשונה עברנו את ה-400 משתתפים בכל הקטגוריות (uci, דו-יומי, חד יומי), ערכנו פסטיבל גדול ומושקע בסטייג׳ הסיום בשבת בתמנע, עם יותר מ-1,000 מבקרים ומופע קפיצות אקסטרים ענק, קיבלנו חסות מ-Oakley העולמית וממפיצתם בארץ ״לוקסוטיקה ישראל״ לתחרויות מלך ההר, חילקנו ערכות משתתף עם תשורות יקרת ערך (כובע צמר לחורף המדברי עם תאורת לד נטענת מובנית, חולצת סמרתון ארוכה ועוד), והצלחנו להעמיד סרטוני סיכום יומיים קצביים ברמה שלא מביישת את האירועים הגדולים והמושקעים בעולם.


2021 - רבותי ההיסטוריה נכתבת… - לשנת 2021 אנחנו יכולים לדבר על הצהרת כוונות ומטרות, עדיין לא על ביצוע… זו תהיה כנראה שנת מבחן לסמרתון כמו שלא חווינו מעולם, עם חיים והפקות אאוטדור בצל מגבלות ותקנות הקורונה, אירועים גדולים שנדחים או מתבטלים (הקייפ אפיק בדרום אפריקה, אפיק ישראל בארץ), היערכות מחדש לכל נושא מתחמי הזינוק והסיום, תחנות ההאכלה, הקפצות רוכבים להזנקות בסטייג׳ים בתצורת point to point ועוד. בשנה זו הסמרתון חוזר למתכונת המלאה של 4 סטייג׳ים לצד הסמרתון-לייט הדו-יומי. וגולת הכותרת למהדורת 2021 ״השביעית״: שפע מסלולים חדשים… פרולוג באזור חדש לחלוטין (קיבוץ יהל), סטייג׳ חדש על בסיס המקטע החדש של שביל ישראל באופניים מיהל לקטורה, מקטע ארוך (14 ק״מ), חדש ויקר לבנייה בסטייג׳ השלישי מנחל זוגן לבאר מילחן ורכיבה בכיוונים ותפירות בין הסינגל החדש לישן בפארק תמנע כמו שמעולם לא הכרתם אותו בשבת. נותר רק להחזיק אצבעות עד ל-17.2.2021…